ינואר 2, 2021

זכרון דברים

זכרון דברים (זכ את עיקרי העיסקה ביניהם ומהווה "ד) הוא מסמך מקדמי לחוזה, אשר נערך ע"י שני הצדדים ומסכםעדות לגמירות דעתם. תוך קביעה כי ידרש מסמך נוסף - חוזה פורמלי להשלמה. ניתן לראות את זכרון דברים משתי נקודות מבט עיקריות:
1. הסכם מחייב: זכרון הדברים הינו הסכם גמור ומוחלט היוצר קשר משפטי בין הצדדים אף מבלי שהחוזה הפורמלי יצא אל הפועל. הכנת המסמך הנוסף אינה אלא ארוע בביצוע התחייבות משפטית קיימת. התוצאה: אין זכות לחזרה מן ההסכמה שהושגה, חזרה מן ההסכם תחשב להפרת חוזה לכל דבר וענין.
2. שלב המשא ומתן: עריכת זכרון דברים היא שלב אחד משלבי המשא ומתן – זהו שלב ביניים אשר בא כדי להעלות על הכתב את הסכמות הצדדים מתוך הבנה כי הצעה זו אין בה גמירות דעת הסופית לשכלולו של משא ומתן בין הצדדים.

המבחנים לקביעת תוקפו המשפטי של זכרון הדברים- קיימים 2 יסודות לקביעת תוקפו המשפטי של זכ"ד והן גמירות דעת ומסוימות:
1. גמירות דעת- היא האם בכוונת הצדדים היה ליצור קשר חוזי מחייב בזכרון הדברים, על הכוונה ניתן ללמוד מעובדות כל מקרה ומקרה, לפי הקריטריונים המפורטים להלן:
* "נוסחת הקשר" – האם בכוונת הצדדים להיות קשורים בזכ"ד אם לאו, אם נאמר בזכרון הדברים שהוא לא מטיל כל חיוב על הצדדים בלא חוזה פורמלי אזי רואים את זכ"ד כשלב במשא ומתן לחילופין ניתן לקבוע שזכרון הדברים הוא מחייב.
* התנהגות הצדדים –לפני ובעת חתימת זכ"ד.
* תוכן זכרון הדברים – אפשר ללמוד על כוונת הצדדים לפי התוכן שבו, כך לדוגמא קביעה כי אי קיום זכ"ד יחשב כהפרה יסודית ויזכה את הצד הנפגע בפיצוי המוסכם.
2. מסוימות – המסוימות היא הסכמה בגופו של זכרון הדברים בנוגע לפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה. זהו תנאי נפרד ועצמאי ובהעדרו אף אם מתקיים יסוד גמירת הדעת – זכרון הדברים לא ייצור קשר משפטי מחייב. שכן ההסכם שאליו הגיעו הצדדים נעדר אותה מידת וודאות מינימלית הדרושה לקיומו של חוזה בר ביצוע.
בתי המשפט בוחנים האם קיימת הסכמה בנוגע לתנאים היסודיים של העסקה, אשר אינם ניתנים להשלמה. כאשר אין הסכמה בענין תנאים יסודיים לעסקה כגון : כמות , זמן ומחיר בעסקת מכר; תאור הנכס ומועדי התשלום, אזי יחשב זכ"ד כשלב במו"מ אולם אם נקבעו עיקרי יסודות העסקה: קביעת מועדי תשלום והעברת סכומי כסף כל אלו מעידים על כוונה רצינית לקשור קשר משפטי, ולפיכך זכ"ד יהיה הסכם מחייב.

הפרטים המהותיים והחיוניים בזכרון הדברים - התנאים ההכרחיים אותם חייב זכרון הדברים להחיל, הם: 1. שמות הצדדים; 2. מהות הנכס; 3. מהות העסקה (מכירה,השכרה וכד'); 4. מחיר ; 5. זמני תשלום (תנאי תשלום) ;6. הוצאות ומיסים. רק מסמך כזה על כל הפרטים החיוניים הללו תקף, אולם ניתן להשלים את הפרטים החסרים בעזרת הוראות חוק ותקנות.

השלמת פרטים - אין זה הכרחי כי כל היסודות המהותיים והחיוניים יהיו כתובים בגוף זכרון הדברים ניתן להשלים פרטים חיוניים חסרים על פי הוראות הדין ואלו מצטרפים ליסודות החיוניים באופן שניתן לקבוע תוקפו של זכרון הדברים. תנאי הכרחי להשלמת פרטים בזכרון דברים הוא קיום גמירות דעת להתקשר בחוזה מחייב אצל הצדדים בנקודת הזמן של כתיבת זכרון הדברים. קיימים מספר דרכים להשלמת פרטים:
1. פרשנות החוזה – (א) חוזה יפורש על פי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו – בתוך הנסיבות. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ג) ביטויים ותניות בחוזה, שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג, יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
2. השלמת פרטים – "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *